ברלין היא לא רק מרכזה הגיאוגרפי של אירופה, אלא לב לבה של סצנת אמנות בועטת, שלה מסורת ארוכת שנים כבירת תרבות ותיקה. נפילת החומה ואיחוד העיר הסירו את המחיצות, ניפצו את הסטיגמות, וכיום העיר התוססת והמרתקת לא מפסיקה להפתיע ולהשתנות. ברלין מצליחה לחבר בין כל הקצוות: בין מזרח למערב, בין מיטב המוזיאונים לאמנות הרחוב והגרפיטי. בין האיפוק והשמרנות המסורתיים לתעוזה והמוחצנות של הקהילה הגאה בעיר. בין מיטב בתי האופרה והמשובחים שבתיאטראות לסצנת הטכנו במועדונים וחיי הלילה הפרועים. בין אדריכלות מתוחכמת וחדשנית לבתים המוזנחים ולתופעת הסקווטינג (פלישה לבניינים ריקים). בין אנדרטאות גדולות המנציחות אבדות כבדות מנשוא לבין אורך רוח ושלווה נוכח שיטוט סתמי בטירגרטן – הפארק הירוק והגדול שבמרכז העיר.
"אני ברלינאי", שאג ג'ון קנדי ב-1963 כשנאם במערב ברלין וסחף את ההמונים אחריו. כיום המשפט הזה מקבל משנה תוקף, כשיותר ויותר אנשים ממדינות שונות ובעלי שורשים שונים מוצאים בברלין בית ומוצאים את ברלין בלבם. ואחרי הכל, ביקור בברלין הוא חוויה בלתי נשכחת.

ברלין

 

כיפת הזכוכית
הרייכסטאג, מקום מושבו של הפרלמנט הגרמני, משקף היום יותר מכל אחת את המדיניות הדוגלת בשקיפות לציבור. כיפת הזכוכית המרשימה, הפתוחה למבקרים, הפכה לאטרקציית תיירות ולסימן זיהוי של הבניין ההיסטורי.

פטריות אחרי הגשם
כבירת אמנות מודרנית, גם רחובותיה של ברלין מכוסים, מן המדרכות ועד לבניינים, באמנות רחוב צבעונית ומרתקת. שכבות על שכבות של צבע, נייר וקרטון, צצות להן מדי יום, ומוסיפות לתפאורה של העיר.

בונקר הבננות
הבונקר ממלחמת העולם השנייה, ששימש לאכסון בננות ובהמשך היה מועדון למסיבות מין פרועות, מציג היום אוסף אמנות עכשווית של אספן פרטי, שגר בפנטהאוז מזכוכית על הגג. ביקור במבנה הכי לא שגרתי בעיר.

חתונה אורבנית
20 שנה חלפו מאז שברלין אוחדה מחדש, והעיר עברה בהן שינויים רבים. התקוות הגדולות שהביא איתו האיחוד עוד לא הגיעו לידי מימוש, והעבר ממשיך להטביע את חותמו. בין עבר כואב לעתיד זוהר, ברלין חיה ובועטת, כאן ועכשיו.

אמני כל העולם התאחדו!
סצנת האמנות הקוסמופוליטית בברלין מציעה תערוכות שלא תמצאו בשום מקום אחר - מפירמידות שעשויות בקבוקי בירה, ללינה על מיטה מוקפת במקררים ואיילים שמתרוצצים חופשי. אמנים מהורהרים שמשתקעים בה, אספנים נוהרים אליה ושחורי תרבות באים בשעריה - רק כדי למצוא את עצמם עומדים בתור

בין בינוי לפינוי
חוסר הבהירות בשוק הנכסים והדיור של ברלין, שנוצר כתוצאה מהגלגולים הפוליטיים שעבר, הכין קרקע לאחת התנועות המרדניות באירופה, הידועה כתנועת הסקווטרים. 20 שנה אחרי איחוד העיר, ברלין גדלה וצומחת, ולסקווטרים לא נשאר מקום.

עשירה בתרבות ועדיין ענייה
לברלין יש הרבה: מאות מוזיאונים, אלפי ברים ומועדונים, מיליוני מבקרים, וגם חובות של עשרות מיליארדי אירו. התעשייה ברחה אחרי המלחמה ואיתה גם הכסף. תושבי העיר נותרו מורעבים, הרי אחרי הכל, אמנות אי אפשר לאכול.

ימיו הזוהרים של הקולנוע הקודר
בשנות ה-20 התוססות והיצירתיות של רפובליקת ויימאר, פרח בקולנוע סגנון האקספרסיוניזם הגרמני, שהיה זרע קודר ואפל, וניבא את מה שעתיד לקרות למדינה הגרמנית ולעם בה.

מארס טורקי
על הגירה ואפליה

חי, גם אם לא בועט
שובם של הקברטים.

היסטוריה חקוקה באבן
הנצחה וזיכרון.

חיבוק דוב
פסטיבל הקולנוע של ברלין.

אצלנו בשכונה
קהילות אורבניות.

שבלול ברלינאי
עיר בצד המים.

על גאווה ודעה קדומה
הקהילה הגאה.

הברלינאים
ברלין היא עוף זר בנופי אירופה, זו לא עוד עיר קלאסית טיפוסית. כאן לא תמצאו מזרקות מתקופת הרנסאנס וגם לא סמטאות רומנטיות מרוצפות אבנים. שרידים מתקופות שונות בהיסטוריה של ברלין מתערבבים בעתידה.
 

"אני?", אמר האיש הירוק,
"אני מסיפור"
יש דבר אחד לפחות, שגרמניה המזרחית לא הסכימה לוותר עליו, ולא רק זאת, נראה היה שגרמניה המערבית הייתה שמחה לקבל אותו מידיה. מדובר באיש קטן, לעיתים ירוק ולעיתים אדום, שיאיר את עינכם בשעה שתחצו את כבישי ברלין.

ברלינאית שפה קשה
השפות הגרמניות נמנות על משפחת השפות ההודו-אירופיות, חלק מתת-משפחת השפות הגרמניות המערביות. השפה הגרמנית ידעה בחייה שלוש תקופות עיקריות: הגרמנית העתיקה, הגרמנית התיכונה והגרמנית המודרנית...

מדריך ברלין
כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.