מאלקון הוואנה

מזה שנים קובה מהווה יעד מרתק המושך אליו אלפי מבקרים. הוואנה, עיר הבירה, היא חוויה בפני עצמה. יש אומרים, כי הוואנה אינה קובה. אך היא בהחלט היהלום שבכותרת: חמש מאות שנים של היסטוריה מרתקת, שילוב לאומים ותרבויות וחמישים שנה של חיים בתוך המהפכה.
כיום, בין הבניינים המתקלפים שהיו פעם צבעוניים לבין רכבי שנות החמישים, הנוסעים להפליא, מתחולל לו השינוי הבלתי נמנע. עידן פידל, הקומנדור הנצחי, הסתיים, ואין לו יורש. העיר עדיין נקייה ממגיפת הפרסום ודלתות הבתים עדיין פתוחות לרווחה. אנשים מחייכים ברחוב, נינוחים, מוכנים להתחיל לרקוד בכל שעה לצלילי מוסיקה הבוקעת מהבניינים ומקרנות הרחוב.


                                  

הוואנה
 

מכוניות פאר
המשפט "מסע אחורה בזמן" מקבל משמעות אקטואלית בהוואנה, שבה מרבית המכוניות המשומשות הן אמריקניות מהמודל האחרון שיוצר לפני פרוץ המהפכה. המודל החדיש ביותר בהוואנה הוא בדרך כלל מכונית אמריקנית משנת 1959, או לאדות רוסיות חבוטות משנות השמונים של המאה הקודמת. מכוניות אחרות מהמאה הנוכחית הן בעיקר כלי רכב שכורים לתיירים או מכוניות שבהן משתמשים אנשי המשטר..

נקודות לשימור ונקודות לשיפור
שרידי ארכיטקטורה במגוון סגנונות עוברים היום מתיחת פנים חדשה בעקבות השקעות המגיעות להוואנה לאחר שהעיר העתיקה הוכרזה כאתר מורשת עולמית המיועד לשימור. בנוסף לחמישים שנות ארכיטקטורה קומוניסטית שופעת העיר בארכיטקטורה הקולוניאלית הספרדית, סגנונות הברוק והרוקוקו ובהמשך סגנונות הבנייה שהגיעו מארצו הברית. בתחילת המאה העשרים הייתה הוואנה העיר המפוארת והחשובה ביותר מבחינה ארכיטקטונית בכל אמריקה הלטינית...

קצב, ריקוד ותשוקה
סלסה, רומבה, רגאיי,רוק, דיסקו, היפ הופ וראפ - אפשר המשיך את הרשימה, הכל יש בה בהוואנה. לכל גיל, לכל טעם, בכל מקום ובכל שעה. והכל מקובל. רק שיהיה חוש קצב ורצון להתנועע לצלילי המוסיקה המרקידה...

הזקן והים
אין סופר המזוהה כל כך עם מדינה שהיא אינה מולדתו, כפי שהסופר האמריקני ארנסט המינגווי היה מזוהה עם קובה. "פאפא המינגווי" כפי שכינו אותו בהוואנה,  שאב השראה גדולה מקובה וכתב בזמן ששהה באי את "הזקן והים", נובלה שזיכתה אותו בפרס נובל לספרות. במשך יותר מעשרים שנה התגוור בקובה עד שנאלץ לעזוב את האי לאחר שקובה ניתקה את יחסיה עם ארצות הברית בשנת 1961. זמן קצר לאחר שנאלץ לעזוב את קובה התאבד...

גלגוליה של הקהילה היהודית
מי הם יהודי קובני? מהיכן הגיעו וכיצד הם חיים במדינה הטרופית הזאת? אין הסתדרו עם השלטון המכחיש את קיום הדת ומה דעתם על הציונות? האם ימשיכו להחזיק באמונתם או ילכו ויתבוללו בקצב המהיר של הריקוד הקובני. היסטורה של קהילה יהודית קטנה...

מי אתה, צ'ה גווארה?
ארנסטו (צ'ה) גווארה דה לה סרנה, הרופא הארגנטינאי שהיה לאחד המהפכנים הידועים בעולם, ודאי מתהפך עכשיו בקברו. כמה אירוניה יש בדמותו המתנוססת על מיליוני חולצות ברחבי העולם, שהרי הבורגנות והאימפריאליזם האמריקני היו אויביו המרים ביותר. נראה כי רק מעטים מהמנופפים בשמו מכירים את סיפור חייו המרתק של מי שהפך את המהפכנות למקצוע, והפך בעצמו למיתוס...

פידל קסטרו, המהפכן האחרון
יג'ון קנדי ופידל קסטרו היו האייקונים הפוליטיים של דור שנות השישים. הם סימלו את השינוי שהדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, חיפש. קנדי ירש את המאבק בקובה, קסטרו בנה עצמו על האנטי-אמריקניזציה. כאשר הבשיל רקע הפיוס - קנדי נרצח, על ידי גולה קובני. אולי עכשיו, כאשר בן דמותו של קנדי יושב בבית הלבן, יתרחש פרק הסיום במהפכה הקובנית...

אמונה, למרות הכל
קיום הדת אושר מחדש לתושבי המדינה הקשוחה רק בתחילת שנות התשעים. הסנטריה היא הדת האפרו-קובנית הבולטת ביותר בקובה. מדובר בדת של ממש, תערובת של נצרות ופגאניות, תרבות עשירה ואורח חיים, שאותו מנהלים בקובה מאמינים רבים...

הכל על הסיגר הקובני
והסיגר הוא בגדר מוצר לאומי בקובה, והמאפיינים התרבותיים הקשורים בעישונו שונים לחלוטין מאלו המוכרים ברחבי העולם. בקובה הסיגר לא נחשב למוצר אליטיסטי או כסמל סטטוס, אלא כסוג של ספורט לאומי. הסיגר הפך לחלק מהתרבות, המתנהלת פחות או יותר בקצב עישון הסיגר...

בייסבול והמהפכה
ולמעלה ממאה וחמישים שנה הספורט הפופולרי ביותר בקובה הוא בייסבול.  עד למהפכה קבוצות ושחקני בייסבול קובניים נהגו לשחק בקבוצות אמריקניות ולהתחרות בליגות האמריקניות. האגדה מספרת שאפילו לפידל קסטרו הציעו לשחק בקבוצת הג'יאנטס בניו יורקית - והוא סירב. המהפכה הביאה לידי סיום את הבייסבול המקצועני בקובה, אבל ליגות החובבים ואליפויות מקומיות ועולמיות נערכות באי שנה אחר שנה...

יום יום חג
לא צריך סיבה למסיבה, כאשר השמש זורחת ויש יום חדש ונפלא להעביר על פיסת האדמה הזאת. והמחר יהיה מחר. ואיתו הדאגות והמחשבות אם יהיו. ואולי לא יהיו. ואז יהיה אפשר שוב לרקוד ולשמוח כאילו אי דבר חשוב יותר מזה. ואולי הם צודקים, הקובנים?

מלקון
טיילת הבטון.

כסף היום
המטבע הקובני.

כל צבעי הוואנה
חמש מאות שנות היסטוריה.

גן העדן המורעל סקירה של ספרות על קובה בשפה העברית.

המוחיטו והדאקירי
אוכל קובני, מתכונים להכנה עצמית.

הרחובות והאנשים
היופי של הוואנה הוא בפשטות המקסימה של רחובותיה ותושביה. הבניינים המתקלפים, הרכבים המרשימים האנשים הצבעוניים והחייכניים - זהו טעמה של העיר הזאת.
 

מלון נסיונל
כוכבי קולנוע וספורט, פוליטיקאים, דוגמניות וראשי מאפייה - הוא ראה הכל והיום משמר את זכרונותיו ואת הנינוח המרתק של השנים העליזות של בירת החופש.

ציידי רחוב
החוק החיים הבלתי כתוב בהוואנה קובע שהתיירים זקוקים לעזרת המקומיים לחיפוש פניני העיר. ציידי הרחוב ממתינים למלא אחר מבוקשם.

מדריך הוואנה
כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.