"אדריכלות עתיקה ואנשים חדשים"- כך מתאר העיתונאי רפאו רומנובסקי את עירו קרקוב. רומנובסקי בן ה-21 עובד בעיתון של העיר שהוא הכי אוהב. עיניו בורקות כשהוא מדבר על מורשת העבר של עירו על הדיסקוטקים, הברים, הג'אז ומיצבי האומנות. מבחינתו, קרקוב היא לבה הפועם של אירופה כולה. ורומנובסקי לא לבד: מדריכי תיירות צרפתים ובריטים, היודעים דבר או שניים על העולם בכלל ועל יבשתם בפרט, מדווחים בתקשורת על קרקוב כעל יעד חם- חדש ומרענן המסוגל לספק את מאוויו של התייר המערבי המפונק. עבורנו, הישראלים, ההליכה בקרקוב היא על אדמה שאינה בתולית, שלא לומר, חרוכה. הביקור בקרקוב מלווה באסוציאציות טעונות. "מטרופוליס" המבקש כמו תמיד להציג מקום דרך עדשות מקומיות, כולל במקרה זה גם התייחסות אל העבר הקשה מזוויות שאיננו רגילים אליהן בדרך כלל. קרקוב עוד לא התקלקלה ופרנסיה מבינים שיש לשמר את עירם מפני הגלובליזציה, ולהתפתח במסגרת ברת קיימא. עירם המרכז אירופאית תוססת, עשירה בעבר היסטורי מרשים ומעוררת ריגוש בכל הקשור ליופי, טעם ויצירה תרבותית. היא מציעה חוויה מקומית אך גם אירופאית מיוחדת- ובמחיר מצוין.
 

קרקוב

למה קרקוב?
כשחושבים על קרקוב, ניתן להסתייע במושג "Genius Loci" המבטא את הייחוד של מיקומה על מפת מרכז אירופה. ייוחד זה מורכב לא רק ממיקום גיאוגרפי, אלא מעל לכל ממאה שנות היסטוריה. לעיתים קרובות מתייחסים לקרקוב כאל ליבה של פולין, כאל העיר הפולנית מכל הערים הפולניות, אך יחד עם זאת, ברובד החומרי והחברתי היא גם העיר הכי אירופאית. השילוב הזה, בין ערכים אירופאים ואוניברסליים ובין ערכים ערכים פולניים מקומיים, הוא תמצית יופייה יוצא הדופן ואווירתה הייחודית של העיר שעל נהר הוויסלה...

מיתולוגיה ומרד
ננובה הוטה היא עיר סוציאליסטית שנבנתה כתשובה לקרקוב השמרנית, שדחתה בבוז את החידושים הקומוניסטיים. "קרקוב אומרת לא"- זו הייתה התחושה שעלתה ממשאלי העם ב-1946, שבהם הצביעו 47 אחוז מתושבי העיר נגד הממשל הקומוניסטי החדש. בעקבות תוצאות המשאלים החליטו השלטונות לבנות את נובה הוטה- מפעל פלדה וסביבו עיר פועלים- כמשקל נגד לקרקוב הבורגנית. במקום היו אמורים לגור מאה אלף תושבים, רובם עובדי בית היציקה ומשפחותיהם...

אירופאי מקרקוב
אחד משיריו של קרול ויטיליה- האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני- נקרא "לחשוב על ארץ אבות". לחשוב קרקוב. קשה למצוא שגריר טוב יותר עבור קרקוב ותרבותה מאשר האפיפיור, שכונה "בונה הגשרים". וויטיליה, שעמד בראש הכנסייה, היה למעשה אזרח העולם, ובמשך למעלה מעשרים שנה נסע ממדינה למדינה והפיץ את בשורתו המיוחדת. אך הוא גם היה אירופאי דגול...

נשים מעדיפות לקרימה
עובדות מסעד סטילובה ראו מבעד לחלונות את כל התהפוכות שעברה עיר התעשייה הקומינסטית נובה הוטה. בשנה האחרונה הן הסכימו למהפך פרטי ואפשרו למוניקה דרוז'ינסקה ולמאיה קוצ'מינסקה להלביש אותן ברוח של אופנה מתחדשת...

לאחות את שברי הזיכרונות
גליציה הייתה פרובינציה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שקמה לאחר חלוקת פולין בין שלוש מעצמות בסוף המאה ה-18. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, וגליציה נכללה בה ולא הייתה ישות פוליטית. לאחר תהפוכות מלחמת העולם השנייה שונו שוב הגבולות, והשטח שהיה פעם גליציה חולק: חלקו המזרחי ניתן לאוקראינה, וחלקו המערבי נותר בפולין. אך זכרה של גליציה נשאר חזק, הן בקרב המקומיים והן בקרב צאצאי היהודים שנולדו בה...

במטבח של פאבל
פאבל שצ'שניאק אוהב אוכל. הוא גם אוהב חברים. ואת שתי האהבות האלו הוא משלב במסעדה שוני בתי קפה שבבעלותו. אפילו ויסלבה שימבורסקה קפצה לבקר...

פולין הצעירה
יהכמיהה הרומנטית לעצמאות קיבלה ביטוי אומנותי בתנועת "פולין הצעירה" המודרניסטית, שאופיינה בחתירה ליציה לשם עצמה והושפעה מאוד מהארט-נובו המערב אירופאי, אך הייתה גם בעלת ביטויים ייחודיים וכלי להגדרת ההוויה הפולנית לאומית. קרקוב הייתה מרכז הפעילות של התנועה...

כי מקרקוב תצא תורה
אחת ההזדמנויות המעניינות לשמוע מגוון עשיר של סגנונות מוזיקה יהודית- מניגוני תפילות עש יצירות כלייזמר מסורתיות, משירים ישראליים עד רוק יהודי עכשווי- היא בפסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, שמתקיים בחודש יוני...

חוזר לקרקוב
ולו שאלתם את יוסי וירצר לפני שלוש שנים אם הוא אורה את עצמו חי ועובד בעיר קרקוב, הוא היה מרים גבה. |מעולם לא חשבתי שכך יתגלגלו חיי", מספר וירצר, 55, ישראלי המתגורר בעיר ומנהל בה את מלון הולידיי אין, ששוכן באמצע הדרך בין הרובע היהודי לעיר העתיקה...

שוק הפשפשים
מורבילה, פרוות ופורצלן.

גן עדן של שותים העיקר שהוודקה תהיה קרה כקרח.

בין מזרח ומערב
רבי משה איסרליש מקרקוב ורבי יוסף קארו.

מי ישמור על הגחלת  המורשת היהודית בפולין.

פולנים עכשיו
פיוטר, קז'ישטוף, דניאלה וקיי סיז חיים בקרקוב.

עיר המלך
בתוך העיר, בין הבתים לארמונות, בין החצרות הפנימיות למדרכות הרחוב, נמצאת עיר עכשווית הומה תושבים, מבקרים וסטודנטים רבים...
 

האוניברסיטה
בקרקוב לומדים כיום כ-170 אלף סטודנטים ב-17 אוניברסיטאות. באוניברסיטה הגדולה והעתיקה מכולן, האוניברסיטה היאגלונית, לומדים למעלה מארבעים אלף סטודנטים...

כרזות פולניות
קז'ישטוף דדה החל להתעניין בכרזות באמצע שנות החמשיים, ב-1985 ייסד את גלריית הכרזות של קרקוב. נוסף לכך היה אחד המייסדים של פסטיבל קרקוב לכרזות...

מדריך קרקוב
כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר.

תיאור מפורט של המסלולים השונים, הרבעים השונים והפינות הנסתרות של העיר.