בזירת מלחמות השוורים

מרגע הפיכתה לבירה, הייתה מדריד למוקד פעיל של יצירה תרבותית אשר שיקפה את התמורות שהתחוללו בחצי האי האיברי. השנה היא חוגגת 400 שנה להולדתו של דון קיחוטה ואביו מולידו סרוונטס, האציל הכפרי, שכל חייו נותר בשוליים. במאה השבעה עשרה והשמונה עשרה ציירו אותה ולאסקס וגויה. יוצרי האוונגרד, ביניהם סלוואדור דאלי ולואיס בוניואל הותירו בה חותם בראשית המאה העשרים ומאוחר יותר בראשית שנות השמונים, לאחר מותו של פרנקו, נתנה העיר במה להתפרקות היצרית של המובידה, התנועה שהכירה לעולם קולנוען אלמוני בשם פדרו אלמודובר. בשלושים השנים האחרונות עברו תושבי מדריד תהליך של היכרות עם עברם והיפתחות אל עולם שהפך בינתיים גלובלי. מהר מאוד הסתגלה העיר לעולם החדש ובלא מעט חזיתות היא אף מובילה את סדר היום העולמי. רובע הגייז צ'ואקה ידוע כמי שמושך אחריו את רבעיה הוורודים של אירופה. קבוצת הכדורגל ריאל מדריד הפכה מזמן לתופעה חברתית תרבותית בעלת עוצמה, ולקונגלומרט כלכלי עולמי המתקשר עם 300 מיליון אוהדים מכל קצוות תבל...

מדריד

האביר בורח מהשגרה
בהגיעכם לפלאסה אספניה, התבוננו במונומנט לזכר סרוונטס ובפסל של דון קיחוטה וסבצ'ו פנסה. גוש הברונזה הקפוא הוא רק אחד האופנים, אולי הפחות מוצלחים, של מדריד לערוך מחווה לאביר הלוחם בטחנות רוח ולנושא כליו, שתי דמויות שריתקו וממשיכות לרתק מיליוני חוקרים, אנשי רוח, סופרים וקוראים ברחבי העולם.
דון קיחוטה "נולד" בשנת 1605, בשיאה של תקופת הבארוק הספרדי, המכונה "תור הזהב" ("סיגלו דה אורו"). דון קיחוטה הוא אלונסו קיחאנו, אציל כפרי ממעמד נמוך...

עסקי כדורגל
התופעה המכונה "ריאל מדריד" מתפשטת במהירות האור ברחבי תבל. פלורנטינו פרס שינה את כללי המשחק כשהתמנה לנשיא המועדון לפני תשע שנים. משוכנע ש"ריאל מדריד צריכה להיחשב מורשת של האנושות", הוא השיק קמפיין אגרסיבי שמטרתו להביא את ה"מדרידיסמו" לכל קצווי תבל. לשם כך, הוא שלח ידו בעסקאות נדל"ן שאפשרו לו לסלק חוב עצום של כמעט 300 מיליון דולר, והנפיק אוסף קלפים נפלא שעליהם מוטבעים דיוקניהם של תותחים כמו פיגו, זידאן, רונדו, אואן, בקאהם ורוביניו.

הססמוגרף של חצי האי האיברי
כשהיא מבודדת במרכזה של ספרד, בין מישורי קסטיליה להרי הגואדראמה, מדריד היא מבוך של ניגודים, המציעה למבקריה מסע מרתק שמתחיל מהמעמקים של ימי הביניים ומגיע עד האורות הפסיכדליים של אחת הערים התוססות באירופה של ימינו.

המתרגמים מטולדו
הם היו משכילים ובקיאים במספר שפות, הם היו מהאליטה החברתית, דיפלומטים ונציגי המלך והם היו יהודים. במשך מאתיים שנה מילאו יהודי טולדו תפקיד מרכזי במפעל התרגומים האדיר של טקסטים מערבית לשפה הלטינית, הקטאלנית ובעיקר הקסטליאנית, במפעל שיזמו מלכי ספרד הנוצרים, ושעתיד היה להשפיע על אירופה כולה במשך מאות שנים ולזרז את הרנסנס. כאשר טולדו ירדה מגדולתה החלה שכנתה מדריד להתפתח. הזדמנות להציץ לאחד ממקורות התרבות היהודיים העשירים והמרתקים בעולם...

מה שעשינו עם המובידה
29 מלאו למובידה, אותו פרץ יצירתיות פורה וחד פעמי שנולד במדריד בתחילת שנות ה-80. המובידה, שפדרו אלמודובר הוא אחד מסמליה, נולדה באופן ספונטני ונחשבה לחגיגה דמוקרטית אותנטית ראשונה לאחר שנות הדיקטטורה הארוכות של פרנקו. מעל הכל המובידה צייתה לחוקי ההדוניזם. למבוגרים בער ליהנות מכל מה שהדיקטטורה אסרה עליהם. עבור האחרים, שהדיקטטורה לא הותירה בהם טראומה מיוחדת, זו פשוט הייתה הזכות לעשות עם חייהם ועם גופם ככל העולה על רוחם...

עיר הפניקס
"הייתי על מים, חומותיי מאש הן". משפט זה היה חרות בעבר על שערי העיר. אין טעם לחפש בו משמעויות הרואיות, נסתרות או פואטיות: הוא מתייחס לשפע המים התת-קרקעיים, שהיו מקור מי השתייה של מדריד עד תחילת המאה ה-20, ולשמה של האבן ששימשה לבניית חומותיה הראשונות: אבן האש. למרות מה שנרמז במבט ראשון, או למה שנאמר עליה לפעמים, מדריד איננה עיר יומרנית. היא קסטיליאנית, כלומר סגפנית, מפוכחת. היא כפרית, אבל לחלוטין לא פרובינציאלית...

הקפדן, הסוריאליסטית ומבשר המודרניזם
מדריד זכתה להיות ביתם של מוזיאונים חשובים ושל ציירים חשובים ומוערכים לא פחות. הצצה לדמויותיהם של גויה, ולאסקס, סולנה ומאיו, שהנציחו את עירם במכחול והותירו בה את חותמם...

מחברת הרישומים של אורסון וולס
אני חושב שיש לי זכות לדבר על מלחמת שוורים ולו רק בגלל שלזמן מה, אני לא יודע למה, שאבתי השראה מלוחם שוורים. וזמן רב הסתובבתי בחוות לגידול שוורי לחימה. אני הולך לספר לך סיפור על לוחם שוורים, על שור לוחם. אבל אל דאגה, אתה לא חייב לאהוב מלחמות שוורים, אני לא מבקש זאת ממך, ואני אפילו לא חולם להגן על מופע הראווה הזה. בסיפור הזה השור הוא הגיבור, כך שלא משנה מה הגישה שלך לאומנות הזאת, או איך שלא תקרא לה, מלחמת שוורים היא בהחלט לא ספורט שאתה מכיר...

הרודן עדיין משקיף מקברו
וצלב בזלת ענק ניצב על גבעה המרוחקת כ-50 קילומטר ממדריד ומשקיף על העיר. הצלב, המיתמר לגובה של 150 מטר, ממוקם מעל כנסייה החצובה בצלע ההר. למרות שמדובר בכנסייה גדולה למדי, ממדיה נסתרים מן העין, שכן היא שוכנת עמוק באדמה. בליבה של הכנסייה קבור פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור הספרדי, ששלט בארצו יותר מ-36 שנה. הצלב הניצב מעל קברו של פרנקו חולש על בירתה של ספרד, וכאשר נוסעים בכביש המהיר העובר בסמוך, נראה שהדיקטטור הזקן ממשיך לפקח מקברו על הנעשה בעיר.

משפחת המלוכה
בית בורבון וחואן קרלוס.

פארקים במקום נהר
הגנים של מדריד.

אנשי מדריד
4 מיליון תושבים, שלושה פרופילים

הח'ודריה של מדריד חיי הקהילה היהודית במדריד.

זארה
בנם של פועל הרכבת ועקרת הבית.

כובשים ומיסטיקנים
האיפוק המחוספס של הקסטיליאנים.

חיי רחוב
"מדריד אינסופית ממש כמו בן אדם. רבת סתירות ומגוונת כמוהו. כמו שבני האדם עשויים אלפי פנים (שרבים מהם סותרים), העיר הזו מכילה מבחינתי אלף ערים. שמונה מהן הופיעו בסרטי השונים" פדרו אלמודובר.

המכסה של השרי
הספרדים מאמינים כנראה בכל ליבם במשפט "מי שאוכל לבד, מת לבד", כמו גם ב "מי ששותה לבד, מת לבד", ולבטח בשילוב שבין שני המשפטים, ולכן תראו אותם לרוב שותים בצוותא ומלווים את השתייה באכילת טפאס...

מנגינת הנדודים העצובה
הפלמנקו, אחד הסמלים הידועים של תרבות ספרד, נחשב בעיני רבים ביטוי לשמחת חיים, אך לאמיתו של דבר הוא עוסק, באמצעות שירה ומחול, בסבל, ברדיפות ובדיכוי...

מדריך מדריד
כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.