מצרי מסינה מפרידים בין סיציליה לאיטליה. מצרים צרים- 3 ק"מ בלבד בחלק הצר ביותר ועמוקים- 72 מטרים - בחלק הרדוד ביותר. זרמי הים העזים, בין הים האיוני מדרום והים הטירני מצפון, הפכו את המצרים למקום דמוני מן קדמת דנא. הומרוס סיפר על שתי מפלצות איומות סקילה וכריבדיס, האורבות לספן התמים, מחכות לרגע בו יתקרב אל המים הזועפים באחד מצדי המצרים וייטרף.
כמו ספינתו של אודיסאוס, שעברה במצרים שבין סקילה וכריבדיס תוך סיכון גדול ובמחיר חיי מלחיה, כך מנסה גם סיציליה לצלוח את הדרך מעברה המפואר אל העולם המודרני. בימי הביניים הייתה פלרמו העשירה בערי הים התיכון והגדולה בערי אירופה. התקופה היוונית הייתה סירקוזה אחת הערים המרכזיות בעולם העתיק. בימי רומא היא שימשה כאסם התבואה של האימפריה ובימי האימפריה הרומית-גרמנית היא הייתה בירתו של פרידריך השני. אולם מאז המאה ה-19 נוטשים אותה בניה ושמה יצא למרחוק כמעוז המאפיה. צעיריה ממאנים לשוב לאי שאין בו פיתוח תעשייתי מודרני ואף לא תעסוקה, מלבד תחומים בודדים כמו תיירות וחקלאות...

סיציליה

לא רק גן עדן
המהפכה התעשייתית דילגה על סיציליה. אמצעים תעשייתיים לא פותחו בדרום איטליה, כמו במקומות אחרים באירופה, והמבנה הפאודלי נשתמר בה. בספרות האיטלקית נשזר הדרום- וסיציליה במיוחד- במיתוסים של ניכור, ונופיו נקשרו בדימויים של שחיתות, הזנחה, פשיעה ועוני. הדימוי של סיציליה כ"ארץ של בדידות" משך במהלך השנים כמה וכמה קולנוענים לאיים האאוליים, שנופיהם הסתורים ומיקומם המבודד שימשו רקע לעיסוק במצבן הנפשי של דמויות נדכאות וקשות יום. סיציליה משתקפת בקולנוע כמקום מבודד ומנומנם, שאנשיו נמנעים משינוי. ריאליזם, סרטי מאפיה ודרמות התבגרות: סיציליה נשארת סיציליה...

האמיר והדוכס המלך והדון
סיציליה התגבשה מתוך ניגודים. תקופות של פריחה וזמנים של קיפאון. מלכים יוצאי דופן אל מול אצולה מנוונת. מקום קשה. חברה שמרנית, חשדנית, עם מערכת סגורה המקבילה לשלטון: ה"קוזה נוסטרה" - המאפיה. יש שיקראו לה מושחתת ונפשעת. אבל עבור הנפש הסיציליאנית, שנזנחה פעם אחר פעם על ידי שלטון זר, המאפיה היא תולדה טבעית של מורשת היסטורית...

היהודים בסיציליה
דברי ימי היהודים בסיציליה הינם קצרים יחסית, על אף קדמותם. תחילתם ביהודים הראשונים שהגיעו לאי לאחר המרד הגדול בא"י וסופם, המוחלט כמעט, כ-1400 שנה לאחר מכן בגירוש יהודי סיציליה- המקביל לגירוש יהודי ספרד- בידי מלכי אראגון, פרננדו ואיזבלה. לאחר הגירוש לא נותרו לכאורה יהודים בסיציליה. נראה שרבים מהם- בעלי הנכסים כמו גם חסרי הממון- העדיפו להמיר את דתם ולהישאר במקומם...

קליעים בעיתון הבוקר
ישבנו על מרפסת דירת הקיט של פרנקו פומה, מהנדס בשירות הציבורי: גיטאנו סוואטרי, עיתונאי וסופר; ג'יג'י רסטיבו, עורך דין לענייני משפחה שכיהן במשך חמש שנים כראש העיירה רקלמוטו, ופרנקו. דיברנו על המאפיה. "היא חיה ובועטת" אמר לי גיטאנו. "כולם מכירים אותם, את אנשי המאפיה. זה השכן שלך בקצה הרחוב והאיש שאתה פוגש במכולת.. רוב התושבים משתדלים לחיות לצידם בשקט, לעבור לצד השני של הכביש כשרואים אותם ברחוב" אבל במוקדם או במאוחר המפגש של הסיציליאני עם המאפייה הוא בלתי נמנע...

מריונטות וכרכרות סיציליאניות
עוד לפני תקופת הטלנובלות, היו תאטרוני הבובות בסיציליה. בתיאטרון קטן, הממוקם בדרך כלל בחדר או בחצר בית, היו מציגים את עלילותיהם של האבירים אורלנדו ורינאלדו שיצאו להילחם בסרצנים- המוסלמים- האכזרים והרשעים. כל יום הוצג פרק חדש, קצר בדרך כלל, שבו בצליח הצמד לנצח עוד אויב אכזר והמשיך אל עבר המטרה, לא תמיד ברורה ולא תמיד חשובה- כמו בכל טלנובלה...

נוטו במחשבותיי
קוראדו ואלבו, ראש העיר של נוטו הוא צעיר יחסית לפוליטקאים בסיציליה. הוא בן 43 בלבד, נשוי ואב לשתי בנות ועורך דין במקצועו. הוא מדבר על עירו בעיניים פקוחות- אוהב אותה אך מודע לפגמיה...

הזהב הלבן
ימלח הוא אחד המרכיבים העתיקים ביותר במזונו של האדם. הים התיכון נמצא באזור חם יחסית, ואחוז המלח במימיו גבוה. אזורים בהם המים רדודים לאורך מישורי החוף הם מקומות מועדפים לכריית מלח. חופיה הדרומיים של סיציליה התברכו בתנאים כאלה, ובעקבות כך במישור החוף שבין טרפני למרסלה התפתחה תעשיית מלח מרשימה...

להיות סיציליאני
החלטיות וניגוד, כפילות ובדידות. כל ניסיון לדון בסיציליה, דבר שהסיציליאנים אוהבים לעשות בינם לבין עצמם ועם אחרים, מסתיים בהתחשבנות עם צורת הריבוי של האי. גיבוב של נופים, תקופות היסטוריות, הרגלים דיאלקטים, המייצגים כביכול קצוות מנוגדים, אך לעיתים קרובות חופפים. ארץ הלובן והשחור שוכנת באזור האפור, על הסף העדין בו משתלבים חיים ומוות, גבורות ומצוקות, טירוף והיגיון...

בקשר לספרים
איך אפשר להסביר את העובדה ששלושה כותבים בחרו באזור דרומי כנקודת התחלה למסעם הספרותי? שלושה סופרים שנולדו בין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20, בעיירות הנמצאות במרחק שאינו עולה על 20 ק"מ זו מזו. לואיג'י פיראנדלו, ליאונרדו שאשא ואנדראה קאמילרי קשורים קשר עמוק לשורשיהם, לצבע ולטעם של המקום בו נולדו- ומכאן האוניברסליות בשפתם...

ראיס אל טונרה
ודיג הטונה כחולת הסנפיר הוא ריטואל סיציליני עתיק יומין ומרתק, המתקיים עד עצם היום הזה באמצעים מסורתיים ללא כל עזרה מכנית. צלם הטבע הנודע דומניקו דראגו הקדיש שנים לצילומי טקס המטאנזה. עבודתו יצאה לאור בשנת 1999 בספר "טונרה"...

נפחיית האלים
התפרצות הר געש, כמו גם רעש אדמה, היא אחת מתופעות הטבע המפחידות ביותר. עד היום אי אפשר לחזות בוודאות רעשי אדמה או התפרצויות געשיות. רעשי אדמה הם הפעולות ההרסניות ביותר של הטבע. התפרצויות הרי געש, לעומת זאת, הן תופעות של בנייה, של יצירת סלע חדש, של הרמת הרים חדשים...

פירות מרטורנה
האיחוד בין שקדים לסוכר.

קולו של האדון
פרנקו בטיאטו.

עזוב את הקדח, קח את הקנולי
המטבח הסיציליאני.

מעבר לבגדים
מסורת שיק וצבע - מרלה פררה.

הסיציליאנים החדשים
מהגרים מאפריקה.

האיש שלא היה
מלחמת העולם השנייה.
 

האי המשולש
שלוש פינות לה, לסיציליה, ושלושה ימים שוטפים את חופיה. הים התיכון, יהם האיוני והים הטירני. פינה אחת פונה לאירופה, פינה שנייה לאפריקה והפינה השלישית מצביעה מערבה אל עבר קצהו של הים התיכון.

הקסקט הסיציליאני
מזה חצי מאה נחשב כובע הקסקט הסיציליאני למותג, כיסוי הראש האופייני לאיש המאפיה. חובשים אותו בעקמומיות קלה, והוא קיבל את השם "לה קופולה סטורטה"- כובע עקום- כינוי לאיש מאפיה...

יין המרסלה
שמו הטוב של היין הסיציליאני יצא למרחוק, הרבה מעבר לחופי האי.יין המרסלה שייך לקטגוריית היינות המחוזקים. המרסלה אינו יין שולחני. הוא מתאים יותר כאפריטיף או כיין קינוח...

מדריך סיציליה
כל הטיולים, המוזיאונים, האתרים, המסעדות, המלונות והנושאים החמים של העיר. כולל מפת העיר ומפה מפורטת של מרכז העיר.